הבטחתי לעצמי שזאת הפעם האחרונה שאני מדברת עלייך או בכלל נזכרת בך אך מסתבר שאתה דבוק לי לתת מודע.
חשבתי על זה הרבה שרק בזמן האחרון אני חושבת עלייך והכל בגלל חלום טיפשי.
הכל נמחק,הלב שכח ,המוח כבר מתעניין בדברים אחרים אבל התת מודע החליט לעשות לך קמבאק.
למה אני עושה את זה לעצמי? מה אני אוהבת לסבול? אני אוהבת לפצוע את עצמי?
אני לא יודעת מה לענות לעצמי בקשר לזה,הסתדרתי יפה מאוד בלעדייך עד עכשיו אז למה זה כל כך מציק לי פתאום.
אני כבר לא מבינה מה אני רוצה מעצמי בקשר אלייך.
מה פתאום זה רודף אותי עכשיו? דווקא שאני התחלתי לחזור לעצמי?
יותר נכון שכבר הראש שלי הסתדר,אני פתוחה יותר וסובלנית יותר,מה עכשיו לא בסדר?
ניראלי שבגוף שלי מנסה לרמוז לי משהו,אני פשוט לא יודעת מה..
זה מעצבן אותי ומדכא אותי באותו הזמן,אני לא מתחרטת בסדר? אני לא מתחרטת שהכרתי אותך ,על הרגשות שהיו לי אבל הם אינם אז למה עכשיו התת מודע שלי החליט להציק לי?!
למה הוא מכניס לי אותו לחלומות פתאום? מה כבר עשיתי שהוא רוצה שנחזור?
יכול להיות שהוא מנסה לרמוז לי שיש לו עדין רגשות עלי שלדעתי זה בולשיט כי יש לו הרבה דברים על הראש אז למה עכשיו הוא פתאום יחשוב עלי?
אוי נו באמת עכשיו אני סתם פרנואידית.
עדיף לא לחשוב עלו יותר אבל זה קשה שהתת מודע כל שניה מחדיר לי אותו לראש.
מה יש להגיד כבר יהיה טוב..
;){kind=link}