כל אחד בעינינו,את לבד מרגיש לבד.
מסתכלת סביב ,מנסה ליזום שיחה אבל אף אחד לא ממש שם לב.
את יושבת,קמה,הולכת רק כדי להעביר את הזמן עד שהצטרף האדם הנוסף..
כבר 10, משעמם לך ובא האדם הנוסף יושבים כמה דקות ואז רוצים ללכת למקום אחר...
לא היה לי ממש מה לעשות אתם אז כמתי ואמרתי "אני הולכת" כולם נפרדו מימני לשלום כולל האדם הנוסף,היחסית זר למרות שאני מכירה אותו באפן כללי.
מגיעה הביתה,חם לך,קר לך מלא בחשבות..שמה אזניות ושמה שיר בצורה רנדומלית.
שיר שלא שמת מלא זמן נשמע מבעד לאזניות..עוד מחשבות במוח..
הגיע הלילה ועכשיו לישון...



