|
הלכתה פתאוםמספרת הסיפורים (אני)
רפסודה של מחשבות
מעל אגם של זיכרונות
פעם אהבתי ,פעם ידעתי.
זה אמתי או שלא?
קופסה לבנה בארון
שירים והרבה אכזבות
פעם שמעתי,פעם ראיתי
אבל בסוף זה הכול היה שטויות
הראתה לי שזה אמתי
פחדתי להקשיב.
ידעתי שאני יפגע
אך נסחפתי עם הצלילים
מילים קשות ורכות.
אהבות מתפצלות
אך תמיד ידעתי
תמיד הרגשתי
אולי זה יכול להיות
כי תמיד הרגשתי שמשהו יכול להיות
תמיד הייתי זאת שפחדה להודות
כי אולי זה אתה,אולי זאת אני
אולי יש משהו בננו שהוא אמתי
ארזתי מזוודה גדולה.
מלא במלות אהבה.
עליתי על רכבת של אגדות
ומצאתי אותך שם כותב מנגינות
אמרתה לי אל תפחדי
אני היה שלך לתמיד
אך שאפנתי מבט
הלכתה פתאום ואני בלי אף אחד
בעיר זרה של מחשבות
יש תמיד הרבה אכזבות
כי תמיד הרגשתי שמשהו יכול להיות תמיד הייתי זאת שפחדה להודות
כי אולי זה אתה,אולי זאת אני
אולי יש משהו בננו שהוא אמתי נשארתי לבד מפוחדת ומאוכזבת
אך מישהו אחז לי את היד ולכך אותי לארץ אחרת. |
|
|
|
|
|


