עד היום אתם הורסים לי,אתם לא נותנים לי כלום,אתם יכלים לכחת את הכסף שלכם לדחוף אותו לתחת השמן שלכן.
מה אני כבר רציתי להיות מאושרת?אתם גרמתם לי לבכות מהיום שאני נולדתי.
אף פעם לא חייכתי שהייתי אתכם,אף פעם לא גרמתם לי לאהוב את עצמי אתם פשוט עשיתם אותי משוגעת שבוכה כל היום על כלום.
כל הילדות שלי הייתי חסרת ביטחון,בכיינית,מכוערת..פשוט אפס מאופס חסר חיים שיושב כל היום בבית כי אף אחד לא רצתה להיות אם בן אדם עלוב כמוני.
הדבר הכי תמים שהיה צריך להיות לי לכחתם לי אם כל התנהגות המפגרת והחסרת התחשבות שלכם...
כל החלומות שלי מתנפצים כל שנייה שאני חייה אתכם.
אתם רעים עלי ולסביבה שלי,אתם צבועים זה מה שאתם,אנשים שמקלקלים כל דבר יקר שקיים!
בגללכם הידרדרתי לעישון ,עישנתי לא בגלל שאני רציתי להרגיש מגניבה ,בגללכם כי אתם גרמתם לי להרגיש כל כך רע אם עצמי.
אני לא השקר לכם כן ניסיתי להתאבד כמה פעמים אפילו לעיניי מורות בבית הספר אבל הן לא אמרו כלום כי הן חשבו שזאת תעונה.
כן חתחתי את עצמי,דיממתי פיזית ונפשית.
לא היה לי רגע של שקט...
הדבר היחיד שהחזיק אותי הם היום החברים שלי שתמיד יצבו אותי ברגעים הכי קשים,אפילו שהם לא ידעו מה אני עוברת הם תמיד היו שם בשבילי בטוב וברע.
אני השמנתי בגללכם,בגללכם מצאתי את עצמי אוכלת יותר מידי כדי להרגיש שאני עושה משהו,נכון שעכשיו אני בקושי אוכלת וירדתי במשקל ואני ניראת יותר טוב ממה שהייתי אבל תמיד הכאב לי,גם עוד כמה שנים אני תמיד יראה במראה את הילדה השמנה,חסרת הביטחון,החלשה בגללכם....
אבל מה שבטוח אתם צריכים אותו יותר ממה שאני אתכם....
אולי אין לי ילדות אבל יש לי עתיד והוא יהיה מזהיר יותר ממה שחלמתי ודמיינתי...
(וכן בכיתי כשכתבתי את זה)



