עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

תנו לי שלוש דקות

23/09/2012 20:44
מרים
תנו לי רק שלוש דקות כדי לראות שוב את רסיסי הלילה הנוצצים בשמים בצבע הכסוף לבן שלהם.
תנו לי רק שלוש דקות להיפרד מהעבר שלי כדי להתחיל דף חדש בספר הנצח השחור שלי.
אני רוצה רק מאט זמן כדי לכתוב עוד דף אחד ולקשת אותו בכל צבעי הקשת כדי שידעו שלספור של חיי יש סוף טוב.
אני מחפשת את המסכה של הפרצוף השמח כדי לצלם את הפרצוף השקרי שניראה כל יום.
תני שלוש דקות כדי להנות מהזמן שלי בתור בן אדם עלוב לפני שהשנה ליצור קסום מהאגדות של האחים גרים
אני מקווה שישערו לי רק כמה שניות כדי לשחזר את אותן המילים היפות שאמרו לי פעם ואמרתי לעצמי שהן לא נכונות.
אני גם מקווה שהזכור את אותן מנגינות שעשו לי חשק לעוף לאופק הלא ידוע
עכשיו נשארה רק הדלת,הדלת שתנעל אחרי את כל זה ותיפתח באחד הימים כדי להזכיר לי בזכות מי אני מי שאני
אני הנצור את המפתח בלבי כך שהדעה היכן הוא שהרצה לפתוח את הדלת השחורה עם חריטת הוורדים עלי.
עכשיו זה רק אני,עומדת לפני דלת חדשה בצבע לבן פנינה בעלת ידית מזהב שבאור רואים בא את שלל צבעי הקשת.
בידי מפתח חדש,גדול יותר,יפה יותר,בעל חריטה של לבבות ופרחים יפיפים.
אני פותחת את הדלת ונכנסת פנימה,מי יודעה מה יש בא,למה אני בכלל מצפה?
אבל מה שבטוח זאת התחלה חדשה,לא ספר חדש אלה חדר קסום....
מסובבת את המפתח אט אט..נכנסת בשקט כדי לא להאיר את היצורים מאחור הדלתות השניות..סוגרת מאחורי את הדלת..ונועלת אותה.

"נועלת את עברי מאחורי הדלת ופותח דלת חדש לחיים חדשים"-מספרת הסיפורים
תנו לי רק שלוש דקות כדי לראות שוב את רסיסי הלילה הנוצצים בשמים בצבע הכסוף לבן שלהם.
תנו לי רק שלוש דקות להיפרד מהעבר שלי כדי להתחיל דף חדש בספר הנצח השחור שלי.
אני רוצה רק מאט זמן כדי לכתוב עוד דף אחד ולקשת אותו בכל צבעי הקשת כדי שידעו שלספור של חיי יש סוף טוב.
אני מחפשת את המסכה של הפרצוף השמח כדי לצלם את הפרצוף השקרי שניראה כל יום.
תני שלוש דקות כדי להנות מהזמן שלי בתור בן אדם עלוב לפני שהשנה ליצור קסום מהאגדות של האחים גרים
אני מקווה שישערו לי רק כמה שניות כדי לשחזר את אותן המילים היפות שאמרו לי פעם ואמרתי לעצמי שהן לא נכונות.
אני גם מקווה שהזכור את אותן מנגינות שעשו לי חשק לעוף לאופק הלא ידוע
עכשיו נשארה רק הדלת,הדלת שתנעל אחרי את כל זה ותיפתח באחד הימים כדי להזכיר לי בזכות מי אני מי שאני
אני הנצור את המפתח בלבי כך שהדעה היכן הוא שהרצה לפתוח את הדלת השחורה עם חריטת הוורדים עלי.
עכשיו זה רק אני,עומדת לפני דלת חדשה בצבע לבן פנינה בעלת ידית מזהב שבאור רואים בא את שלל צבעי הקשת.
בידי מפתח חדש,גדול יותר,יפה יותר,בעל חריטה של לבבות ופרחים יפיפים.
אני פותחת את הדלת ונכנסת פנימה,מי יודעה מה יש בא,למה אני בכלל מצפה?
אבל מה שבטוח זאת התחלה חדשה,לא ספר חדש אלה חדר קסום....
מסובבת את המפתח אט אט..נכנסת בשקט כדי לא להאיר את היצורים מאחור הדלתות השניות..סוגרת מאחורי את הדלת..ונועלת אותה.

"נועלת את עברי מאחורי הדלת ופותח דלת חדש לחיים חדשים"-מספרת הסיפורים
30/09/2012 02:39
אני ממש אוהב את הכתיבה שלך
פוסטים כאלו כיף לקרוא
מרים
30/09/2012 11:37
תודה רבה
30/09/2012 02:49
אם בא לך לקרוא, הגבתי על נפגעים ופוגעים.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: