צבא.
אני כבר חודש בצבא ואני יכולה להגיד שדיי נחמד,אני אחרי טירונות יחסית קצרה למרות שאם הייתי קרבית הייתי ממשיכה.
אחרי זמן מה בלשכת גיוס הבנתי למה לא קיבלתי לוחמה מההתחלה למרות שהנתונים שלי על פני השטח מטעימים ללוחמה.
מסתבר שלא עדכנו לי דברים במחשב ובעקבות זה לא קיבלתי תפקידי לוחמה.
אני לומדת לחיות עם התפקיד שלי שהו מדריכת נוער מרחב (מדנ"ית) אני מאמינה שברוב בתי הספר בארץ יש מד"ן אחד או שתים ,לא רק בבתי ספר אלה גם במסגרות חינוך כמו קידומי נוער ופנימיות.
אני יוצאת יום ראשון לקורס של המדני"ם.
אני יוצאת לקורס בלי מוטיבציה בכלל כי אני לא רוצה ולא רציתי את התפקיד הזה כי אני בחורה של שטח של נשק של לוחמה ואני לא מבינה למה אני בכלל צריכה לעבור קורס שאני יודעת שאני לא ההנאה בו למרות שאני כן אוהבת הדרכה ואני כן טובה בזה אני חושבת שהדרכה של בני נוער זה נטו לא לעשות כלום פיזי רק לנסות לעזור לבני הנוער להגיע לתפקידים ולסדר להם דברים בלשכת גיוס ובהליכי גיוס.
בטירונות שלי היה הרבה דברים שגם לפי המ"כים שלי הם ראו שחלקם היו בשוק שאני בטירונות הזאת ולא בקרבי.
הסמלת שלי פנתה אלי ושאלה אותי אם אני רוצה מכתב המלצה לקורס מכ"ים ואני ויתרתי על זה מרוב טיפשותי ועכשיו אני מתחרטת על זה.
אני רוצה לבקש ממכם קוראים חביבים שלי אם מציעים לכם תפקידים מדהימים בצבא אל תותרו עליהם בקלות כמוני תנו צ'אנס לכול דבר לפעמיים זה קשה אבל מי אמר לכם שזה יהיה קל?
אמרו לי שבקורס יהיה כיף אבל אני לא מאמינה להם כי אני יודעת שאני הולכת לסבול מהמשמעת הקיצונית וגם מהבנות שהולכות להיות איתי.
בתור מדנ"ית לעתיד (אם ישנו לי את זה בעיקבות בקשות ולחץ) אל תוותרו על כלום תלחמו עד שתגיעו למטרה נכון זה קשה ומלחיץ אבל צבא מבינים רק בכוח ובעקשנות.
אל תוותרו על החלום שלכם אם זה להגיע לקרבי או לתומכי לחימה כי בסופו של דבר אתם תעשו את זה שנתיים-שלוש ולא אף אחד אחר.
;){kind=link}