חיי אהבה שלי עצובים ומעצבנים.
לא חיפשתי אהבה היא באה אלי בכל כיוון אפשרי.
מתסכל עד מאוד עד גבול המעיק,נכון צריך להיזהר מי מה שמבקשים כי זה יכול לבוא.
והפעם לבוא בגדול ובצורה מתסכלת ובבעיה גדול כי זה יכול לפגוע בבן אדם הכי יקר לי בעולם.
אני בבעיה רצינית אבל הפתרון הכי טוב בשבילי והכי נגיש אלי כרגע זה לברוח.
הבריחה לא באה מרצון או מאי רצון פשוט מחוסר ברר אין יותר מה להגיד חוץ מי זה.
כן אני עוזבת עוד יום לצבא אז זה פשוט סוג של בריחה מהחיים הרגילים שלי שזה פשוט לעזוב הכל.
במיוחד את המוזיקה שממש מחברת אותי לאותם האנשים שאני עובדת אתם.
אני שרה ולומדת לנגן כרגע וזה נפסק אבל לא נורא אני עוד אמשיך אם כל זה גם בצבא.
הבריחה זה כרגע מרכזי כי אחרי מה שקורה בחיי האהבה שלי או בכלל בחיי החברה שלי מעיק.
הראש לי לא מתפקד כמו שצריך וזה עולה לי הרבה.
בגלל זה מצד אחד אני שמחה שאני מתגייסת כי זה אתן לי משהו חדש להתמקד בו ואולי לסדר את הראש.
ומצד שאני זה מבאס כי זה להתרחק מהחיים המדהימים שלי,לא יכולתי לבקש יותר.
חברים מדהימים כמו שיש לי עכשיו קשה למצוא.
אני באמת אוהבת את כולם וזה באמת מעודד לדעת שיש לאיפה לחזור :)
שום דבר לא מתפרק רק המחשבה שלי בחיים והמחשב על אנשים ועל המשפחה כפרט.
אני למדתי את הלקח שלי לא לבקש דברים שיעלו לי בבריאות ובטח בחברה הכי טובה שלי
אני לא גיד את שמה אבל אני יציין משהו אחד חשוב:
אני אוהבת אותה! הדבר הכי חשוב בחיי!
תודה לך על הכל :)
;){kind=link}