תן לי חופש! תן לי לנשום כמו פעם לפני שזכיתי להכיר אותך.
תן לי לראות את החיים שוב כמו שהייתי רואה אותן.
בשביל מה חזרתה?להכאיב לי?
מספיק כואב לי תן לי לנשום בבקשה,אני לא מסוגלת יותר עם הצריבה הזאת בלב.
אני לא מסוגלת יותר לחשוב או לנשום ככה.
נימאס לי מהחיוך המזויף,נימאס לי לחשוב עלייך,לראות אותך אל אחרות ולחשוב שפעם יכולתה להיות שלי.
למה הפסקתי להלחם עלייך? כי ידעתי מהתחלה שאין לי סיכוי.
ניסיתי,ניסית הכל להשתחרר מהרגש ומהמחשבות אבל לא משנה מה הרמתי ידיים.
ברגעים שהכי הייתי צריכה שיעזרו לי זרקו אותי לכלבים ואחר כך לקחו את עצמותי ושרפו אותם באש האהבה.
בלהבותיה הקרים של אהבה ושל הסבל המתמשך בגללה.
אני חזקה אבל עוד כמה אני צריכה לספוג?
"אלוהים תעשה שיבוא,מחכה ביום ובלילה.
לא אין לי כוח שעוד יום יבוא.
שושנים עצובות והוא לא פה..."
;){kind=link}