אנחנו בסה"כ בני אדם הם אומרים לי ואחר כך טועים שוב.
מה זה בסה"כ בן אדם,אם הייתי משהו אחר,חייה זה היה בסדר?
נו באמת...
כן טעיתי כל כך הרבה שאני כבר לא סופרת כי אחרי כל טעות או שאני מודה שטעיתי ומבקשת סליחה או שאני ממשיכה אלה.
מה שבטוח אנחנו כפויי טובה,חושבים שהכול מגיע לנו ואחר כך אנחנו יורקים בפנים על אותם אנשים.
יש אנשים כמוני שהמצפון הורג אותם מבפנים ואחרי זמן קצר חייבים לבקש סליחה ויש אנשים שלא מעניין אותם מה המצב ובחיים לא יבקשו סליחה על אותה הטעות.
גם אם זה משהו קטן ולא מזיק אני חייבת לבקש סליחה,כאילו רצחתי משהו ואני לא יודעת עכשיו איפה לקבור את עצמי.
אם לא הייתי כזאת להן הייתי מגיע? אותם אנשים שטעיתי אייתם הרבה לא הייתי טועה אתם או שלא הייתי מבקשת סליחה,זה היה גורם לסכסוך גדול ואפילו לניתוק קשר של הרבה מאוד זמן.
אז מה אם אני ככה? גם אם הייתי איזה בעל חיים הייתי יודעת לעמוד על שלי או לתקן טעות.
אבל בעיקרון אני סוג של זאב,טורף שרעב מסתובב בחבורה אבל רוב הזמן לבד ויודע לברוח שצריך.
אבל שחבר מהלהקה צריך עזרה אני תמיד שם כדי שלא אפול וחיות אחרות יחגגו על בשרו.
אז מה את טעות?בעיה שעומדת בדרך שניתן לתקן או סתם איזה שלולית שעוקפים אותם מסביב כי זה הרבה יותר קל,אבל מה קורה שהשלולית גדולה והרך היחידה לעבור היא לקפוץ מעל,זה כבל בחירה של כל אחד אם לקפוץ לשלולית או מעליה או לעקוף אותה בלי כל יחס...
טעות את עושה את החיים קשים...
;){kind=link}