הכול התחיל ב2 בלילה התיק מסודר נותר רק לספור את השניות .
מגיע מלמקום הפגישה רואים את כולם מסודרים ועייפים אך מתרגשים,עולים על האוטובוסים גמורים מעייפות..
כל כך רוצים לישון קצת לפני ששוברים אותנו בהליכה ערוכה,הצירה ראשונה כולם מוצעים סיגריות מעשנים ,אוכלים ותופסים פוקוס..עוד מאט עוד כמה דקות ומגיעים ליעד.
הגענו כבר היה 5 בבוקר,כולם יורדים מהאוטובוסים מסודרים בח' ומדברים,פוגשים את המדריכים והמורים רק רוצים לישון,כולם עם אנרגיות חיובית ומלאי מחשבות של מה יהיה במסע ואיך הוא יגמר אבל כולם במחשה אחת מתי הולכים לישון!
מתחילים במסע,הולכים ועוצרים ככה כול כמה דקות או שעות לעשות מין משחק חברה נחמד כדי להכיר אחד את השני יותר טוב...הלכנו פחות או יותר 9 שעות רצוף.
היום הראשון אני ועצמי,לומדים לבנות את עצמך ולהכיר יותר טוב אחרי מסע ערוך יש עצירה כול אחד מקבל מכתב שבו כתובות שאלות על עצמו,כל אחד עונה אך לא משתף אחרים ,אישי וכולם עונים עליהם בצורה הכי אמיתת שהם יכולים וככה ממשיכים שוב מעגל של כולם ביחד ושם סיכום יום.
בערב מגיעים לכרמל שם יושבים פותחים אוהלים ,מבשלים אוכל מדברים ונרדמים תחת כיפת השמים היפיפה!
יום למחרת,קמים ב5 ל"נץ קפה" ככה זה בוקר שותים קפה,נס או שוקו כמה עוגיות ומתעוררים.
היום השני אני והקבוצה,שיתוף פעולה של אחד השני ושוב הולכים עוצרים כמה פעמיים ושוב שיחות ומשחקים,מופעים ילדים בני שבע ומתחילה מריבה משעשעת ונגמרת בהפרדה,הילדים הולכים ואנחנו הולכים וככה ממשיך לו המסע ביער הכרמל.
אחרי כמה שעות קצרות של הליכה מגעים למקום יפיפה ושם מתחילים ה ODT פעילויות של הקבוצה,עבודת צוות,צחוקים והרבה הרבה כוח רצון וסבל.
בהמשך נפגעים תלמידים מנפילו אך המקרה הגרוע הוא שילדה בת כיתתי נפלה ושברה את הרגל,שלוש שברים מנפילה והיא עברה ניתוח,רפואה שלמה.
נגמר,עלים לאוטובוסים וממשיכים אלה,לחדר אוכל ומשם לאכסניה ב"קיבוץ חביבה" מקום נחמד.
יושבים בחדר בקבוצה כותבים פתקים אחד לשני כדי לעשות טוב על הלב,קבוצה מאוחדת בערב אחד משם הולכים לחדרים אך כולם יושבים עד השעות הקטנות של הלילה עד 3 בבוקר ואז לישון ככה נגמר לו עוד יום במסע.
היום השלישי אני והקהילה,קמים ב5 ל"נץ קפה" אבל כולם קמים באיזה 7 צוחקים חוטפים על הראש,ארוחת בוקר כלה ומשם נוסעים לעפולה להוסטל של אנשים עם פיגור קל עד בינוני,בהתחלה היו חששות עד שלומדים להכיר בני אדם מדהימים שנכון שהם שונים אבל לומדים להכיר אותם ורואים עד כמה הם מיוחדים.
משם נוסעים לעפולה נהנים,עושים מין מרוץ ברחבי עפולה ומסיימים עם עוד מעגל שמסכם הכול עד אותו היום,אין הרבה ריגושים אבל עייפים מאוד ומתים להגיע לחדר לישון.
מגיעים לאכסניה ליד ירושלים אכסניית שפירא,מקום נחמד ,קיבלנו אחלה חדר וככה ממשיכים לפני השנה מעגל באיזה חדר באכסניה,שם יושבים כל חברי הקבוצה במעגל ומולנו נרות מפוזרים אך הנרות לא דלוקים ,כל אחד קם לבד ומדליק נר ואומר למי הוא מאיר את הדרך ואחר כך מי האיר לו את הדרך ,היה מרגש אין אחד שלא הלך לישון עם עין יבשה. ככה ניגמר לו עוד יום.,נכנסים לישון באיזה 3 כמו יום לפני וקמים ב5 ל"נץ קפה" וארוחת בוקר.
היום הרביעי אני והעם בארץ,שם הולכים פרק קנדה מקום יפיפה,שם משחקים משחקי חברה וצוחקים,הליכה קצרה,קמתי בלי מצב רוח ובכיתי בדרך לשם ,אחר כך התפרקתי מהלך היום וחזר הסומק ללחיים וככה ישבנו בסוף המסלול במעגל ושאלנו שאלות כמו האם אנחנו נישאר בארץ או נעזוב,היה וויכוח קל על הנושא ונגמר בשאלות פתוחות.
עולם לאוטובוסים לכיון ירושלים מגיעים לארמון הנציב ושם יש פעילות קלה בנוגע לירושלים שם מקבלים חולצות ומשם נוסעים לאכסניה,מגיעים לאכסניה בערב ,נכנסים לחדרים, משם למין כנס עם ילדים מאשקלון,המנהל של הבית ספר מגיע ונהנה איתנו ,חוזרים לאכסניה מעגל סיכום ואז הולכים לישון.
קמים שוב ב5 ל"נץ קפה".
היום החמישי אני והמדינה,קמים ונוסעים להר הרצל שם רואים את הקבר של הרצל אחר כך גדולי ההומה ואחרונים החיילים שנפלו,קיבלתי תמונה של חייל וקצת אלו ,חיפשתי את קברו והדלקתי נר לזכרו,בן אדם מדהים שמתי לו אבן על הקבר והיה בי עצב.
משם ראיתי עוד קברים כמו של החיילת בצללי שנפל עליה העמוד ביום העצמאות.
ככה ניגמר ומשם נוסעים לאכסניה,ירושלים עיר נפלאה מתה לבקר בה שוב,מטיילים כמה שעות כל אחד הם חברים או לבד משם חוזרים לחדר מסתדרים והולכים לכותל לעשות שם שבת,ראש חודש מלא אנשים שם ,חיילים ,דתיים וחילונים מתפללים ושמחים יחד בכותל ,יש הרגשה טובה,בירכתי את כולם והשתחררתי.
חזרנו לאכסניה לארוחת שבת ,קידוש ,אווירת שבת נפלאה.
הולכים לחדרים לישון ,קמים יום למחרת ב11 שוב מטיילים קצת,ארוחת בוקר קלה שיחות נפש.
היום השישי אני והיהדות,לומדים דברים ומחליטים מה זה יהודי,שוב ויכוחים והסכמים ושם חוזרים לארוחת שבת ,חוזרים לחדר ישנים עד 5 או 6 ארוחה שלישית,נחים עד יצאת שבת ,הבדלה סיכום,פרדה שוב דמעות וגעגועים לכולם,שומרים על קשר וממשיכים אלה.
חוזרים הביתה אחרי שבוע מלא בסיפוקים וחוויות שלא יחזרו שוב אך מלמדים לקח לחיים :)
מסע בראשית 2013 הלוואי וירבו מסעות כאלו
ולא נשכח אף פעם את ריקוד הג'מוס שרקדנו כל ערב השכבה המדהימה שלי :)
ממליצה בחום ליוצאים העתיד וגם אחרי או לפני צבא 
');){kind=link}