זה חונק אותך מבפנים ואין לך מה לעשות.
אני לא יודעת אם זה געגוע או סתם תחושה רעה אבל באלי שכל מה שקרה לא היה קורה.
לחזור אחורה בזמן ולשנות הכל כדי שלא הגיע למצב הזה.
הקור של הלילה חודר לעצמות והלב לחוץ ודחוס,כואב לו לפעום כי הוא מפחד.
החליטו להוסיף לי על הראש,לגרום לי להרגיש על הפנים.
באלי לכבות את הפלאפון את המחשב ולהתנתק מהעולם,ליום אחד שלם...
מה שבטוח אף אחד לא יחפש אותי,אף אחד לא ישאל איפה אני וירצה לדעת אם אני חייה או מתה.
זה לא כזה אכפת לי כי אני יודעת שבשלב מסוים זה בכלל לא ישנה.
כל שנייה שעוברת רק גורמת לי לדאוג וליתגעגע.
באלי לצרוח! כל כך חזק ואחר כך לישון שינה עמוקה שתעלה אשליות לא אמתיים אבל שיגרמו לי להרגיש טוב.
קצת להמתיק את הגלולה החמוצה...
אולי זה הגורל שלי עכשיו...להתראות.


