התחלתי מהתחלה,החיים החליטו לשחק משחק קטן ושחכו שזה לשחק בגורל.
עצרתי,החלטתי לצאת לנשום,טיול קטן של אותו הרגע.
הרחוב ריק מלבד כמה מכוניות ואנשים שחוזרים הביתה.
חשבתי הרבה,לא הפסקתי לחשוב ואבדתי את הדרך.
הרגלים הלכו והראש לא היה במקום הוא ריחף לו כנראה חיפש מנוחה.
הלכתי והלכתי ולרגע שחכתי איפה אני ואז חזרתי לנקודת ההתחלה.
שעה של הליכה ברחוב השקט שהרעש של המכוניות הפך להיות הסימפוניה של הטבע.
כלומר הציפורים שרו להן והמכוניות רק ליוו אך קול הציפורים היה חזק מידי.
החלטית לשנו את שם הבלוג,חשבתי על זה המון והחלטתי לפתוח דף חדש.
היומן שלי הוא המסע שלי,אתם רק קוראים וכאילו מתלווים עלי ומנסים להבין מי אני.
ברוכים הבאים לחיים חדשים למרות שכל סיפור חדש מתישן עם הזמן.....
כמה שאני רוצה למחוק את העבר,בלחיץ כפתור אפשר אבל אני לא עושה את זה כי זה מי שאני וזה רק השער לחיים האלו.
חיים חדשים,מסע חדש....
;){kind=link}