פרחתי.
הבנתי שהדרך היחידה לתקן את המצב היא פשוט להתמודד אייתו מהתחלה,להבין כמה הוא היה חשוב בהתחלה ועכשיו הוא סתם עוד דמות בחיי.
פתחתי לעצמי את העיניים שוב.
בשביל מה אני צריכה את כל זה שוב על הראש?צריך להבין בשלב מסוים שזה לא הרגש זה הזיכרון שמחביאים מתחת לכל הדפים במגירה.
צריך להבין שגם אם תשרוף את זה יש איזה משהו שיגרום לך לשחזר את כל מה ששרפתה .
תמיד הוא יבוא עם חיוך נחמד הדפוק בדלת ויגיד "חזרתי" בכל הכי נחמד.
הוא גם ירצה להישאר אבל חייב להיות איזה משהו שיגרום לו ללכת כדי שלא יעשה את אותו הבלגן שעשה אז.
אז למה בכלל הוא חזר?כדי לדרוך על הכאבים?
לא,הוא חזר כי הוא רוצה להזכיר לך שיש לך את זה! שאת בן אדם עם רגשות! בן אדם כל כך יציב ששום דבר לא ישבור אותך אבל מה שבטוח הוא חוזר להיות ידיד שלך ולא "מאהב",חבר טוב ולא אויב שבא לזרוע מלח על הפצעים.
וגם זה זמני כי גם לו יש חיים והוא לא אשב ויחכה לך,כבר הרגש שהיה התפוגג ונשארה רק הידידות.
צריך לקבל את מה שיש ולא לחוזר אחורה כי בשלב מסוים יהיה אדם יותר שווה ממנו,שהתעניין בך ולא הזרוק כי נימאס לו או שירד לו מי זה.
צריך להגיד תודה על מה שיש ולא על מה שלעולם לא יהיה...
;){kind=link}