אני לא יודעת איך לתאר את מה שאני רואה ושומעת עכשיו.
אני פתאום החלטית לשבת ולקראו את השיחות שהיו לי ולך,אני לא יודעת מה עבר לי בראש.
קראתי משפטים שגרמו לי לבכות פעם,קראתי מילים שהיו מתנגנות לי בראש כמו שיר מצמרר,ראיתי תמונות שפעם היו גורמות לי להתגעגע בטרוף אבל פתאום זה לא מזיז לי.
המשפטים שגרמו לי לבכות מבחילים אותי מהדביקות המילים לא מזיזות לי והתמונות גורמות לי לגועל.
מה עבר לי בראש?מה בכלל עשיתי אייתך?
כל כך הרבה דברים שחשבתי באותה תקופה הפכו לסתם מחשבות של ילדה קטנה וטיפשה ועכשיו אני בוגרת.
אני זוכרת שהייתי חושבת עלייך הרבה ואפילו יותר מידי,הייתי מחכה לשמוע אותך את מה שיש לך לספר לי וכמה שאתה מתגעגע אלי ומצחיק אותי,הייתה מקור האושר שלי ועכשיו אני לא מרגישה כלום,כמו אוויר אתה פתאום.
הדחף לחבק אותך פג ממזמן אבל פתאום לראות אותך בלי קשר לכלום עושה לי מחשבות לא טובות.
צדקתה בכל כך הרבה דברים גם שלא אמרתה אותם בקול.
המעטפת שהייתה עוטף אותי בלי מגע בכלל היה עושה לי טוב עכשיו שזה עבר אני חשופה ומפוחדת משום מה.
כל החוזק שהיה לי כבר הפך לרקיחות אבל הקשיחות נשארה איפה שהוא.
השתנתי מלא אני מודה ,אתה חשוב לי אך אני לא מרגישה כמו פעם,עפה באוויר שאני שומעת את קולך,רוקדת שאתה שולח הודעה שאתה לא עושה את זה מזמן ואפילו אני לא שולחת או מתקשרת.
הקשר שנותק עושה לשנינו טוב ובמיוחד לי,לא חשבתי עלייך כמעת חצי שנה אבל זה התפוצץ שצצתה לי בחלומות בכוונה.
כאילו שהגור החליט לפתוח פצע שכבר הגליד ,חע! גורל מי היה מאמין.
אולי זה סימן שאנחנו צריכים לחזור לקשר? או שיש לו מישהי ? מי יודע וזה גם לא מעניין אותי האמת.
מה שהיה היה ומה שיהיה יהיה...
בינתיים העתיד קורא לי אני הולכת אחרו..
;){kind=link}