הרגע הזה שאתה מדבר עם מישהו שלא דיברה הרבה זמן למרות שאומרים שלא יוזמים שיחה.
למרות שבתחילת השבוע הוא שאל אותי להן נעלמתי בסופ"ש והחזרתי לו היום בזה שאמרתי לו "אחר כך אתה אומר שאני נעלמתי".
הרגעים האלו שאתה מרגיש לא בנוח פתאום עם הסביבה שלך ויש בך מין עייפות מתמשכת לעורך כל היום.
לברוח מהשגרה! זה מה שאני מבקשת בסה"כ...
אבל בשביל שזה אקרה שצריך לפעול בכמה דרכים...
הדרך שבא השתנתי בתקופה האחרונה מלחיצה אותי,השינוי היה כל כך מהיר שלא שמתי לב איפה אני...
השניות האלו שאני נזכרת במי שהייתי פעם ורוצה לחנוק את עצמי..
אבל מה שבטוח אני לא השכח את הימים הטובים שהיו לי,הימים המשעשעים שאני רוצה שהם יחזרו שוב ושוב.
יש רגעים שאני אומרת לעצמי שאני עוד צעירה והחיים רק התחילו ויש רגעים שאני אומרת שאני גדלה מהר ואין זמן לבזבז..
אני חושבת שאני צריכה בסה"כ חופש....
לראות אנשים חדשים,לראות נופים חדשים.
מקווה שזה אקרה בקרוב, בינתיים צריך להיות אופטימיים..
מי יודע מה אקרה מחר :)



