גם במובן של הסליחות אבל בעיקר בבדיקה עצמית,חשבון נפש ממש חזק שבודקת את הדברים הקטנים שקשה לראות או להתייחס על הם ביום יום.
אנחנו בתור בני אדם מתעוררים רק ביום הזה נזכרים לבקש סליחה מאנשים במקום לבקש בתקופה שזה קרה,אנשים רבים שהיום הזה נועד רק להתנצל על דברים בין אדם לחברו או בין אדם לה'.
בשבילי יום כיפור הוא כפרה על הדברים הקטנים שלא הזיקו לאף איש הלה לעצמי בפרט.
לפגוע באנשים זה דבר טבעי אבל לבקש סליחה על הם זה קשה,אז מושכים את זה עד שנשברים וכן מבקשים סליחה אבל קודם צריך לשאול את עצמך "על מה מבקשים סליחה?" "איפה טעיתי?" זה דבר ראשון.
ביום כיפור עדיף לסלוח לשכוח אבל למי שאין אומץ להודות שטעית הוא פשוט עלוב לדעתי אבל זה נכון קשה מאוד לעשות את הצעד הזה אז בגלל זה אני אומרת שאתה עלוב אם אתה לא מודה שטעית ומבקש סליחה על דברים גדולים לא קטנים שאפשר להבליג על הם אבל קיימים אנשים שנפגעים מדברים מאוד מפגרים וחסרי משמעות ותאמינו לי קיימים מלא כאלה שעושים פרצופים אחר כך להרבה מאוד זמן.
הם פשוט מחכים שהצד השני יבוא עליהם וישאל אותם "מה קרה?" ,אבל הצד השני מנסיון לא יבוא כי הוא לא שם לב למה שקורה לשני.
אז אני אומרת לך אם מישהו פגע בכם לכו עלו ותגידו לו ועדיף מלשבת ולחכות שהצד השני יועיל בטובות ויבוא,תהיו אתם החכים ואם פוגעים בכם תדברו על זה מאשר לשמור את זה בבטן.
אל תעשו פרצופים על שטויות והכי חשוב אם אתם מרגישים שטעיתם קומו ותבקשו סליחה כי זה צעד אחד לפני הכול ולא רק ביום כיפור!
תהיו הבוגרים ככה אתם בונים את האישיות שלכם כלפני עצמכם וכלפי החברה :)
צום קל וגמר חתימה טובה לכולם וניפגש אחרי הצום :)
;){kind=link}