שומעת שירים בשקט לא מסתכלת ימינה או שמולה כי אני יודעת שאני לא יראה אף אחד מוכר שיגיד לי שלום.
הולכת מהדרך קיצור זאת שמלה בחול,אבנים ועצים בגדילתם וחלקם בזקנתם..
פתאום משתנה השיר,לשיר שהכי מזכיר לי את התקופה עד שדרכנו התפצלו והמשכנו אלה...
הכרתי את השיר הזה לקראת סוף התקופה שהיינו ביחד,אני לא קוראת לזה זוגיות כי מאולם לא היינו כזוג,היינו חברים קרובים...
ניגבתי את העיניים כי הם היו מלאות בצבע איפור שחור שנמרח בגלל המזג האוויר ובגלל שפשפתי את העיניים במהלך השיעור האחרון בבית הספר.
הלכתי והלכתי חשבתי "מה היה קורה אם?",ואמרתי לעצמי שזאת הייתה אשליה מתוקה שנמחקה תוך כמה רגעים
שתקתי כי לא היה אם מי לדבר,הרגשתי שהדרך ערוכה יותר ויותר אפילו שאני הולכת בא כל יום..
אחרי שנגמר השיר הפסקתי לחשוב על זה ,כבר הגעתי הביתה,נכנסתי בשקט ואמרתי למשפחתי "שלום,איך היה היום".
הם שאלו אותי את אותה שאלה,למרות שרציתי לדבר על זה אמרתי "שהכול בסדר" והמשכתי ללכת..זרקתי את התיק בחדר והמשכתי בשלי.
ספרי לאנשים שמחקתי את הדרך ליצור איתי קשר אני מתכונת ל"פייסבוק" אחד כאס ואמר לי להחזיר אותו ואני התנגדתי,אמרתי שהוא מעצבן אותי למרות שזאת חלק מהסיבה למה מחקתי אותו,הסיבה הנוספת היא שהוא נותן אשליה של חברים קרובים למרות שזה מסך ומקלדת.
אני לא מבינה למה התלהבתי מזה כל כך,ככה זה בהתחלה נהנים ואחר כך מתמכרים כמו סמים.."פייסבוק" זה סם שכולם לוקחים וחורשים עלו כל שניה שיש להם זמן אם זה בית הספר או אפילו שהם בחו"ל ,קשה להפסיק..אני הפסקתי כי הוא לא הביא לי תועלת, הידרדרתי בלימודים כי ביליתי יותר זמן שם מאש בהצלחה שלי.
לפעמים גם פייסבוק זה דבר טוב כי ככה אתה יוצר קשר עם אנשים שגרים מחוץ לסביבה שלך ואתה לא יכול ללכת אל הם כל פעם שאתה מרגיש לבד או משעמם לך וזה ידידי מה שעוד הכניס אותי לדיכאון כי יש כל כך הרבה אנשים שאני מכירה והדרך היחידה שלי לדבר הייתם היא דרך הרשת החברתית הזו.
בכל מיקרה יש לי עכשיו יותר זמן לעצמי וללמוד יותר ולראות יותר דברים ולא להיכנס לעצבים בגלל שלא מתיחסים לדברים שאני כותבת...זה גם אחד הגרומים לאנשים להתעצבן יותר שלא ממש שמים על התמונות ועל הסטטוסים שהם כתבים..
בנוסף יש לי עכשיו גם יותר זמן לשקע בכתיבת שירים לבלוג ולכתוב סיפורים ועצות בשבילכם.
אז בכל מקרה שיהיה לך יום מקסים ותגיבו אני רוצה לשמוע את דעתכם :) אני גם מקבלת בקורות :)


