אני מתגעגעת לימים ההם...כולנו ביחד צוחקים ונהנים ושחכים מה החיים
מדברים גלויות וכותבים מילים נהדרות.....
שקרים היו אך לא התגלו עד שהכול התפוצץ וכולם עזבו..
נשארתי לבד,בודדה בחושך..מידי פעם יד מלטפת ולאחר מיכן עוזבת
אך אני באמצה חושבת מה יקרה..בסדר עם כולם אך מדברת על אחר...
אתם שהכול בשבילכם הייתי נותנת התפרקתם לחלקיקי קריסטל בשקט..
מה שהיה היה ומה שיהיה יהיה אני תמיד אומרת,אך לא לזה אני באמת מתכוונת
ימים טובים היו אך לא ישבו עוד,אך ימים מלאי יופי אולי יבוא...אך מי יודע מה יהיה אם העתיד מראה משהו אחר?
סודות באפלה רק יש..ואני חושבת מה יהיה...
אולי זה רק אני אך ימים של תואר רק באים לעתים...במקום שתמיד יש בו לילה תמיד יש אור ממנורה..
אך במקומות שהשמש נמצאת החושך בצל רק נימצא...
געגועי אהבה וגעגועי שמחה תמיד חלק מגעגועי אכזבה...
אך בלבי יש תיקווה...אולי הכול בסך הכול לטובה..



