הלילות היו קשים,כל לילה אני רואה את פרצופך.
הפחד הגדול שלי הוא לאבד אותך...
אם תלך אני עדה שסיימת את עבודתך בתור "נער חלומותיי"
אני זוכרת איך בחלומות הייתה אומר לי דברים שכן רציתי לשמוע.
אני זוכרת איך חרטתה שוב ושוב על גופך את אותו משפט אהבה שנמחק כל פעם מחדש,כמו בכול חלומם.
אתה צבעת לי את החלומות בצבעים שמחים שלפני זה היו בשחור,לבן ואפור.
אתה ישבת בבגדים לבנים...אמרתה לי שאתה רוצה לקפוץ למים העמוקים...
ואז משחתה אותי עליהם וכך נכנסנו לתוך מערבולת של רגשות נעים וחמים..
אך לא נרטבנו,היינו יבשים וצחים...
אתה אמרתה שזה היום הכי מאושר בחיים שלך ואני הסכמתי.. ואז תפסת אותי והצמדתה אותי עלייך..
שאלתה אותי "קר לך?" ואני עניתי שאני אתך תמיד חם לי...
אך לפני שהספקתה לנשק אותי.....ברחת ואז קמתי מהחלום המתוק שניגמר בסיוט....
כל חלום זה שונה אך בסופו שאתה בא לנשק אותי אתה נעלם ומאיר אותי מהחלום...
אך היה לילה אחד שהצלחתה ולא נתתי לעצמי לקום עד ששפתותינו נפרדו ושחררת לי את היד...
חבל שאתה רק אשליה ולא מציאות....


