טוב אני ילדה כבת 17
אני אוהבת זאבים כי אני סוג של אחת כזאת,בודדה אבל בכל זאת מסתובבת בלהקה כדי לא להיות לבד בשעת הטרף
אני לפני מה שאומרים "אומנית" במובן של הציורים וכל זה...אני מציירת מהגן ובשנים האחרונות אני עוסקת בהכנת לוכדי חלומות וציורי תווי פני של חברים ושל מפורסמים,אני לומדת אומנות בבתי הספר שלי בין המקצועות אני לומדת על תולדות האומנות ועל אומנות ממושבת.
אני הייתי מנגנת עד לפני כמה שני אך חזרתי לנגן בהלך החופש הגדול שלפני כל הבלגן של כיתה י"ב.
אני אוהבת את כל סוגי המוזיקה אך אני לא שומעת מזרחית ודיכאון אני לא מתחברת לסוג מוזיקה הזאת אף על פי שכן שומעים את הסוג הזה בבית שלי...
לפני כמה שנים הייתי מעשנת אך לא ברמה גבוה,סיגריה אחת ביומיים..הייתי מעשנת במחויבות אישית שלי,לא הייתי קונה סיגריות הייתי לוקחת לאישה שהייתה המנהלת של המחויבות אישית ,אף על פי שהיא הייתה נשואה למישהו מהמשפחה שלי היא לא אמרה להורים שלי שידעו מי היא...
אני התחלתי לכתוב השנה כי יש לי כל כך הרבה מה להגיד אך יש אנשים שלא ממש רוצים לשמוע מה שיש לי להגיד...
אני מקבלת את כולם באופן שווה..מקבלת דעתו של אחר אף על פי שיש לי מה להגיד...אני לא מפחדת לפתוח את הפה שלי ולהגיד מה שאני חושבת...
הדבר הכי משפיל שעשיתי זה היה עם ידיד שלי..אני והוא עמדנו מול מסעדה שבה סעד ראש העיר וצעקנו דברים כמו "בוא תחתום לנו על הציצי"
כן לי ולו יש ביצים...
העתיד שלי? לא יודעת עדין אני שוקלת ללכת ללמוד באיטליה אומנות ולהמשיך משם למוזיקה..
בצבא יש לי עתיד כי אני בן אדם מאוד חזק...
וכל מי ששאל אותי לא אין לי חבר...אבל כל הדברים שרשמתי זה היה מהלב ומהחברה שלי..זאת נקודת מבטי
דרך הגב בבלוג שלי יש סיפורים אישים שלי ואני השמח לשתף אותכם עוד בעתיד...
ביי ותודהה שקראתם...


