זאת שנה שבנתה אותי בצורה יוצאת דופן,למדתי לאהוב שוב ומזה שיברון לב אחרי מגע פיזי המון זמן.
למדתי שלפעמיים צריך לתת הזדמנות לדברים חדשים ומגוונים.
למדתי שלא צריכים להיות תלויים באנשים אחרים אבל זה נחמד שיש מישהו שמאמין בך ונותן לך יד לעזרה.
אנשים שאתה מכירה במקומות שונים גרמים לך להבין כמה בעתיד לא צפוי ואיך מתמודדים אחר כך לבד.
הבנתי שלהתחיל משהו ולא לסיים אותה גורם לסיבוכים רגישים אבל היי בלי ללמוד את זה לא הייתי מתבגרת.
למדתי שצריך להגיד את האמת גם אם היא כואב ולעזוב את האנשים שעושים לי רע מוקדם לפני שזה מסתבך.
לפני שנה למדתי שהעבר הוא חלק בלתי נפרד מהעתיד והוא משפיע בקלות על מי שאתה כשאתה מתבגר וגדל.
למדתי שמסגרות יכולות להביא אותך למקומות שאתה מת להגיע אליה אבל אין לך את האומץ לעשות את זה.
בסופו של דבר כולנו פחדנים להתקדם אבל שמסתכלים אחורה על כל מה שעברת את מבינה ש"וואו" היא מילה ממש גדול לתאר את מה שעברתי.
ששאלו אותי איפה הייתי לפני 15שנה,עניתי לא זוכרת, כנראה אותו דבר.
ששאלו אותי איפה הייתי פני 5 שנים אמרתי בלימודים אם חברים .
ששאלו אותי לפני שנה,ידעתי לענות בקלות שזה היה לפני השרות הצבאי עם אנשים מדהימים.
ששאלו אותי איפה אני יהיה עוד כמה שנים,צחקתי ועניתי לא יודעת.
אנחנו בונים את עצמנו עם העבר והווה אבל העתיד תלוי בשני הם אז בואו נשמור אותם לנצח כי העתיד זה עינין של זמן.
;){kind=link}